סיפורים אישיים
פרידה מגשר – אבי ברגמן
כבר הפקדתי את הזכרונות הטובים במגרת הנחמה,
כבר השלכתי את זיכרונות הכאב והצער אל הים הסוער שיתנפצו וישקעו אל תהום הנשיה.
כבר השלמתי עם העובדה שלא תפתח את הדלת, תרביץ חיוך חם ומתוק ותאמר בקולך העמוק: היי שומשום..
כבר מחקתי את שמך מפנקס השקים המשותף כי זכות החתימה שלך כאן פקעה.
כבר לא העיר אותך בנשיקות על עיניך ואלחש באוזנך גשרקה גשרקה קום ואתה תחייך באושר....
כבר הסרתי את טבעת הנישואין מאצבעי וזה כואב כמעט כמו לגדוע את האצבע...
כבר שיניתי את שם בעל התיבה הקולית וזה בכלל לא קל...
אז מה זה סופי? מוחלט? אכן זה ודאי.. עובדת אי היותך כאן חילחלה אל כל תא בגופי.
הארכתי את שערי בכדי שאוכל למשוך את עצמי בכל פעם שאפול.
הייה שלום אהוב יקר, תודה על שנים רבות של חברות ואהבה תודה על האיכויות הרבות שהשארת מאחוריך ועל השיעור המשמעותי שהענקת לחיי.
אני כאן ממשיכה בדרכי ללא פחד באמונה , מפנה מקום לעתיד לבוא... האושר נמצא בכל אורו מזכיר יום יום מחדש. החיים קוראים : געי בנו התענגי רפרפי תבליני בניחוח עבר, היצמדי אל חייך, הישמרי מרוח פתע ופתחי עצמך אל רמזי העתיד.
ואתה עם הגבישים שצברת בחייך ממשיך במסעך ופורץ גבולותיך בנתיבי ביקום.
האם אתה מגשים את חלומך להיות לעזר לעולם נגוע, פרוע משווע לעזרה האם כבר חברת לנבחרת המסייעת?

סימה ברגמן
מגע התכלת
חזרה לדך סיפורים אישיים הראשי >

Tivonet